מדינת ישראל , משרד החינוך מדינת ישראל , משרד החינוך
מדינת ישראל, משרד החינוך
משרד החינוך
המִנהל הפדגוגי

אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון

share
שתפו עמוד:
אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון

על האגף

חזון

אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון, במשרד החינוך מעניק שירותים לכ - 300,000 ילדים ונוער שאותרו על רצף הסיכון.
אנו שואפים להעניק לתלמידים ונוער בסיכון השכלה מיטבית במטרה להביא לצמצום פערים חברתיים וכלכליים ולייצר מוביליות חברתית ושוויון לכלל תלמידי ישראל.

תפיסת העבודה של האגף - פדגוגיה טיפולית

חינוך והשכלה הן אבני דרך משמעותיות בחייו של הילד והמתבגר, העשויות לעצב תפיסת עולם בקבלת החלטות בתחום האישי והמקצועי ובצמצום פערים חברתיים.

תפיסת העבודה האגפית הינה - פדגוגיה טיפולית - תפיסה הרואה בלמידה כלי טיפולי מרכזי.
פדגוגיה טיפולית היא תפיסה תיאורטית ומקצועית העוסקת בקשר שבין נפש התלמיד שחווה בחייו מצבי כישלון, אכזבה ופגיעות רגשיות ופיזיות, לבין תהליכי למידה ועמידה בהישגים לימודיים נורמטיביים.

החיבור בין הפדגוגיה לטיפול, התכנים, שיטות ההוראה ועולם הרגש, מאפשר לקדם את התלמיד לעבר הישגים משמעותיים המובילים לשינוי התודעה שלו כבוגר עצמאי ומצליח.

אגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון אמון על מימוש מטרות המשרד בכל הקשור לצמצום פערים לימודיים ולמניעת נשירה ומפעיל מאמצים רבים ב:

  • מניעת נשירה וחיזוק אוכלוסיות חלשות ואוכלוסיות בסיכון בתוך המסגרות המוסדיות.
  • צמצום פערים לימודיים והגעה להישגים ותעודות משמעותיות.
  • פעולות חינוכיות טיפוליות עבור ילדים ובני נוער שנותקו מהמערכות המוסדיות.
  • האגף פועל למיצוי הפוטנציאל האישי ולגיבוש תפיסת העתיד של ילדים ובני נוער בסיכון.

תחומי אחריות ומטרות

עבודת האגף מתבססת בעיקרה על שני צירים מרכזיים

  1. מניעת נשירה וחיזוק הישגים לימודיים של תלמידים בסיכון
  2. חיזוק הישגים לימודיים של תלמידים בסיכון
  3. קידום נוער מנותק (נושר) בתחומי השכלה, תעסוקה, התנדבות, גיוס לצה"ל והשתלבות קהילתית
  4. הזנת כלל תלמידי מדינת ישראל הזכאים להזנה, לרבות ילדים ונוער בסיכון

עשייתו החינוכית של האגף

פעילות האגף מכוונת לילדים בגילאי לידה עד 18 שנים, החיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם, וכתוצאה ממצבים אלו נפגעת יכולתם לממש את זכויותיהם על פי האמנה לזכויות הילד.

תוכניות האגף

פועלות לאורה של תפיסה כוללנית המדגישה את ההתבוננות בילד כמכלול שלם.
מבוססות על שותפויות הכוללות:

  • משרדים ממשלתיים
  • גופים רלוונטיים מהמגזר השלישי
  • רשויות מקומיות
  • רשתות חינוך
  • הורים

מטרות

  1. מניעת נשירה (גלויה וסמויה) ממערכת החינוך
  2. טיפול בנושרים
  3. צמצום פערים לימודיים
  4. הזנה

חץ  לספריית חינוך ילדים ונוער בסיכון בפורטל רשויות ובעלויות חינוך

מחלקות האגף ופעילותן

  • המחלקה פועלת בבתי הספר העל יסודיים, חטיבות הביניים וחטיבה עליונה, במטרה לחזק אוכלוסיות חלשות, באמצעות מגוון רחב ביותר של תכניות שנועדו לקדם את ההישגים הלימודיים של התלמידים ולהגדיל את מספר הזכאים לקבלת תעודת הבגרות בקרב אוכלוסיות לא מבוססות.

    מנהלת: ליאת צוריה קליין

    • כיתות מב"ר: כיתת מב"ר היא כיתת אם בשכבות י-יב ומהווה חלק ממערך הכיתות בשכבת הגיל. התוכנית נועדה לחזק תלמידים ברמה רגשית, ערכית וקוגניטיבית כך שיוכלו להשיג זכאות לתעודת בגרות איכותית מיטבית שתאפשר להם להתקבל למוסדות להשכלה גבוהה.
      (פדגוגיה טיפולית – מניעת נשירה של התלמידים בסיכון באמצעות הלמידה)
    • כיתות אתגר: תוכנית אתגר שמה דגש מרבי על התמדתם של תלמידיה בשכבות הגיל י- יב ורואה בכיתות אתגר כלי לספק לילדי התוכנית מסגרת יציבה שתקדם אותם לימודית ורגשית.
      (פדגוגיה טיפולית – מניעת נשירה של התלמידים בסיכון באמצעות הלמידה)
    • חדר מל"א (מרחב למידה אחר)- הינו מרחב המוגדר בתוך בית הספר, שבו צוות מורים נותן מענה לתלמידים הנמצאים בשלבים ראשונים של ניתוק והינם בסכנת נשירה, ע"י איתור מוקדם וטיפול המתאים לצרכים המשתנים של כל תלמיד. חדר זה משמש כחדר בעל מאפיינים לימודיים טיפוליים, מרוהט ומצויד לתת מענה מותאם לתלמידים.
    • תוכנית תל"ם (תנופה לבגרות מלאה)- תכנית הפועלת בשכבה ט' במטרה  לצמצם פערים, לשפר את התלמידאות, תחושת השייכות לביה"ס  ולהכינם לקראת המעבר לחטיבה העליונה ושיבוצם בכיתות לבגרות מלאה.
    • אמ"ת (אמונה, מאמץ, תוצאה)- המשרד מבקש לתקצב תכנית התערבות חינוכית - לימודית לתלמידים  בסיכון לנשירה עם פערים לימודיים ו/או קשיים חברתיים / התנהגותיים בחטיבה העליונה בחברה הערבית. מדובר בתכנית מאתגרת, מואצת, הפועלת על חוויה לימודית חיובית. התכנית מובילה להצלחה בהישגים לימודיים ומשפיעה על העלאת הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות של תלמידים, הוריהם וצוות בית הספר (עפ"י החלטה 550).
    • תגבורים לימודיים - תלמידים הלומדים בכיתות מב"ר אתגר בשכבות י"א-י"ב, אשר להם פער לימודי ניכר וקשיים לימודיים שבעקבותיהם קיים חשש שיכשלו בבחינות הבגרות (לנוכח הישגים נמוכים במהלך השנה). המשרד מתקצב תגבורים אלו לקראת מועדי בגרויות חורף וקיץ.
      • אמ"ץ (אמונה בעצמי, מוכן למאמץ, צופה להישגים)- תכנית התערבות חינוכית-לימודית לתלמידים בסיכון גבוה לנשירה ולהידרדרות חברתית בחטיבה העליונה. תכנית מאתגרת, מואצת ופועלת על חוויה לימודית חיובית באמצעות הצלחה מרשימה בהישגים לימודיים. התוכנית פועלת בכיתות אתגר.
      • במה לאמנויות- תכנית המקדמת מוביליות חברתית. התוכנית חושפת את התלמידים, הנמצאים בסיכון לנשירה, לתחומי אמנות שונים וכך מהווה נדבך נוסף בצמצום פערים תרבותיים, חברתיים והתנהגותיים. ההתנסות בתחומי האמנות מאפשרת לחולל שינוי חברתי אמיתי רב עוצמה ובעל השפעה ארוכת טווח בהלימה לתפיסת הפדגוגיה הטיפולית.
  • המחלקה לבתי ספר ומסגרות ייחודיות אחראית על מסגרות לימוד לילדים ונוער בקצה הרצף החינוכי. המחלקה אמונה על מרכזי החינוך הטכנולוגיים (מח"טים), בתי ספר תיכוניים לתלמידים המצויים בסכנת נשירה ממסגרות החינוך הפורמליות. המח"טים מספקים לתלמידים מענה פדגוגי-טיפולי הנועד למנוע נשירה ולסיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות טכנולוגית או תעודת הסמכה טכנולוגית, מתוך שאיפה שימשיכו לימודיהם לתעודת טכנאי והנדסאי – י"ג, י"ד.

    כמו כן, המחלקה אמונה על המפתנים, בתי ספר לבני נוער שנשרו ממסגרות החינוך הפורמליות המספקים לתלמידים מסגרת חינוכית טיפולית לסיום 12 שנות לימוד ולקבלת תעודת הסמכה טכנולוגית ממשרד החינוך ותעודת סיווג מקצועי של משרד הכלכלה.

    במחלקה קיימת תוכנית ייחודית עבור ילדים שהוצאו מבתיהם למרכזי חירום. במסגרת התוכנית לומדים התלמידים בתוך מרכזי החירום.

    צוות המחלקה כולל מדריכים ארציים מרכזים המומחים לעבודה עם נוער בסיכון בתחומי הדעת העיקריים: מתמטיקה, אנגלית, שפה עברית, ייעוץ, לקויות למידה וחינוך מיוחד.

    מנהלת: נעמה כץ

    • מח"טים (מרכזי חינוך טכנולוגיים): בתי ספר המיועדים לתלמידים שהתקשו להתמיד בבתי ספר מקיפים - בתחומי הלמידה, ההתנהגות והביקור הסדיר. בתי ספר אלו מלווים את בני הנוער מבחינה רגשית, התנהגותית ולימודית. כמו כן, בתי הספר מספקים פלטפורמה עבור בני הנוער לתעודת בגרות מלאה ו/או לתעודת הסמכה טכנולוגית.
    • מפתנים: בתי ספר בעלי אורינטציה חינוכית-טיפולית, לבני נוער בכיתות ח-יב שנשרו מהמסגרות הפורמליות. בתי ספר אלו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה אשר אמונים על המרכיבים הטיפוליים (עבודה סוציאלית) בבית הספר. במפתנים מתקיימים לימודים לתעודת בגרות טכנולוגית, הכוללת 14 יחידות לימוד או יותר, לתעודת סיום 12 שנות לימוד וסיווג מקצועי של משרד הכלכלה.
    • מרכזי חירום: מערכת הגנתית, אבחונית וטיפולית מקיפה, המספקת הגנה והתערבות קצרת מועד (כ-3 חודשים) לילדים ונוער בשעת משבר וסכנה. המחלקה מפעילה בתי ספר וליווי פדגוגי לילדים ובני הנוער, על מנת לאפשר למידה גם ברגעי משבר וניתוק.

    תוכניות הפועלות במחלקה:

    • העצמה רגשית: תוכנית המיועדת הן לתלמידים והן לצוות ההוראה ומטרתה לתת כלים להתמודדות עם ילדים ונוער בסיכון. להעצים ולשפר את מצבם האישי והרגשי של התלמידים המשתתפים בתוכנית. התוכנית פועלת במח"טים, כיתות אתגר ובקידום נוער היל"ה.
    • תהילה לטכנאים: השלמת בחינות הבגרות בהיקף של עד 7 יח' עיוניות בנוסף ליחידות הלימוד הטכנולוגיות המהוות תנאי לקבלה למסלול טכנאים.
    • מיזם טכנולוגי חרדי: תוכנית חינוך טכנולוגי ברוח ישיבתית. תוכנית המשלבת מעטפת תמיכה בתלמיד הנושר עם סיוע פדגוגי ותוכנית לימודי קודש.

    לימודי יג-יד: תכנית לימודים על-תיכוניים להסמכת טכנאי והנדסאי עבור התלמידים הלומדים במח"טים, שתאפשר לתלמידים לצאת עם תעודת בגרות טכנולוגית/תעודת הסמכה טכנולוגית 2.1 ודיפלומה של טכנאי/הנדסאי. בנוסף קיימת תוכנית לה"ט (לקראת הכשרת טכנאים) אשר מאפשרת מסלול לימודים מואץ מכיתה י ועד כיתה יב אשר בסיומה ניתן לקבל דיפלומת טכנאי לצד בגרות/תעודת הסמכה טכנולוגית.

  • המחלקה אמונה על הטיפול בבני נוער בגילאי 14-18 אשר נשרו ממסגרות החינוך הפורמליות או אשר מתקשים לתפקד ולהסתגל במסגרות אלו (נשירה סמויה). המענים המוצעים כוללים שירותים פדגוגיים וחינוכיים-טיפוליים למימוש הפוטנציאל בתחום ההשכלה, התעסוקה, בשירות הצבאי והלאומי, תרומה לקהילה ובמניעת התנהגויות סיכון. לנוער המנותק, מוצעת תכנית השלמת השכלה מותאמת אישית, במסגרת תוכנית היל"ה, במגוון מסלולי לימוד בדרך לבגרות מלאה.

    מנהלת המחלקה: שרונה מוסאי

    • יחידות קידום נוער היל"ה: התוכנית קידום נוער - היל"ה פועלת כ"רשת ביטחון" שפורס משרד החינוך ברשויות המקומיות לטיפול בילדים ובבני נוער שנשרו ממסגרות החינוך הפורמאליות והמצויים בנשירה גלויה. קידום נוער - היל"ה מהווה מסגרת חינוכית ייחודית מוכרת הפועלת לחינוך ולהשלמת השכלה של בני הנוער, מכוונת ליישום חוק לימוד חובה עד סיום 12 שנות לימוד ותעודת בגרות מלאה ומסייעת לבני הנוער במעבר לחיים בוגרים, פעילים ומועילים בחברה.
    • חממת שילוב: תוכנית התערבות פדגוגית -חינוכית-טיפולית לשילוב מחדש של נוער המצוי בנשירה גלויה וסמויה; התוכנית נועדה לקדם תלמידים במצבי נשירה במסגרות הלימוד ולשלבם בהן מחדש; התוכנית מורכבת מתגבור לימודי בארבעה עד חמישה מקצועות על פי דרישות בית הספר כשהעדיפות ניתנת לשפות ולמתמטיקה והלמידה מתקיימת לפחות 5 פעמים בשבוע ובין 4 ל- 5 שעות כל יום; בנוסף לתחום הלימודי התוכנית מעניקה מענה חינוכי, טיפולי וחברתי; התלמידים מדווחים בתקופת לימודיהם כלומדים בתוכנית היל"ה ובית הספר מתחייב לקלוט אותם בחזרה בסיום התוכנית.
    • גשרים: התוכנית מיועדת לתלמידי על יסודי המתאפיינים בקשיי תפקוד עם קשיי התנהגות ונמצאים בסיכון לנשירה, לשימוש בסמים ולהתנהגות עבריינית. הפעילות של התוכנית המתקיימת בשיתוף פעולה בין בית הספר בו לומדים התלמידים בסיכון, לבין היחידה לקידום נוער, אשר מפעילה עובד מניעה ייעודי המבצע התערבות חינוכית-טיפולית במישור הפרטני, הקבוצתי, הקהילתי ובמשפחה תוך שמירה על רצף חינוכי. מטרות התוכנית הן שיפור הישגיהם הלימודיים, התנהגות ותפקוד בבית הספר מבחינת ההסתגלות למסגרת. הנערים שישתתפו בפרויקט ישתלבו לפחות בפרויקט קבוצתי-חינוכי אחד של היחידה לקידום נוער בקהילה. כל נער/ה יחוו הצלחה משמעותית בתחום עניין ויזכו להערכה על מצוינות.
  • המחלקה אמונה על מתן המענים הקהילתיים המספקים שירותי חינוך ברצף היום לילדים והורים ביישובי רווחה ושיקום. פעילות המחלקה מושתתת על תפיסת הילד וסביבתו – משפחה, קהילה והמסגרת החינוכית. מבין תוכניות המחלקה ניתן למנות את תכנית רווחה חינוכית, התוכנית לשיקום שכונות, מרכזים לגיל הרך, מרכזי נוער, מרכזי למידה ביישובי רווחה, ומועדוניות ועבודה עם הורים.

    מנהלת המחלקה: שני תורג'מן

    • רווחה חינוכית: תוכנית הרווחה החינוכית- מתאפיינת ברב גוניות של התכניות החינוכיות שמופנות לכל שכבות הגיל בכל תחומי החינוך. התכנית מכירה בכך שבעייתם של התלמידים משכבות האוכלוסייה החלשות היא מערכתית ויש להקדיש לה משאבים ותשומת לב מקצועית.
    • רווחה למיעוטים: תוכנית המתאפיינת ברב גוניות של התכניות החינוכיות שמופנות לכל שכבות הגיל בכל תחומי החינוך- בהתאמה למגזר.
    • רווחה לדרוזים: מתאפיינת ברב גוניות של התוכניות החינוכיות שמופנות לכל שכבות הגיל בכל תחומי החינוך- בהתאמה למגזר הדרוזי.
    • שיקום שכונות: תוכנית הכוללת שני מרכיבים בסיסיים: שיקום פיזי ושיקום חברתי. היעדים המרכזיים: צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בחברה הישראלית, עיצוב השכונות ומניעת הידרדרותן. היעדים הללו מחייבים שיתוף פעולה בין משרדי: משרד השיכון, החינוך ומשרד התרבות.
    • תוכניות תרבות ואומנות ביישובים: תוכנית תרבות ואומנות משמשת כגורם מקצועי המנחה ומספק כלים, תוכניות, יוזמות ומענים נוספים, העושים שימוש בתרבות ואומנות ככלים לפיתוח וחיזוק יצירתיות ויצירה בקרב ילדים ונוער בסיכון.
    • תוכניות היישובים- מעטפת של תוכניות חינוכיות חברתיות וטיפוליות, הניתנות באמצעות שילוב הכוחות והמשאבים של מערכות החינוך והקהילה ברשויות המקומיות ומיועדות לילדים ונוער במצבי סיכון מגיל לידה עד גיל 18 והוריהם. המענים הניתנים ברשויות נשענים על מודלים של "תוכניות העוגן" של המחלקה במטרה ליצור מרחב פוטנציאלי בו באמצעות מתן מענים רב גוניים ויצירתיים, יוכלו ילדים הנמצאים במצבי סיכון לחזק את חוסנם האישי, יכולת ההתמדה שלהם ולהביא למיצוי הכישורים והיכולות שלהם. בכך נצמצם נשירה ונחזק את תחושת השייכות שלהם לקהילה בה הם חיים. התוכניות פועלות בכלל המגזרים בחברה ומתאפיינות בהתאמה תרבותית.
    • מרכזי נוער- מרכז נוער יישובי מיועד לתת מענה הוליסטי לבני הנוער בגילאים 12-18 ברצף על פני הסיכון. המרכז מכיל בתוכו מגוון שירותים ומענים לבני הנוער בשכונה/יישוב. המענים מתבססים על עבודה חינוכית המשלבת מענים לימודיים, חברתיים וטיפוליים בשעות אחר הצהריים. הרעיון המנחה הוא שלכל נער יהיה מענה לצרכיו במקום המרכז את הפעילות, יחד עם מפגשים בלתי פרומליים בין בני הנוער בשילוב עם פעילות חברתית/לימודית/טיפולית מובנית בתוך המרכז.
    • מועדוניות- המועדונית מהווה מסגרת חינוכית- טיפולית לילדים בסיכון בכתות א- ט. היא נותנת מענה משלים לבית הספר ולבית ויוצרת רצף מניעתי על פני היום. זאת ללא ניתוק הילדים מהדינמיקה של המשפחה והקהילה. המועדונית פועלת באווירה ביתית ומעשירה המקיימת סדר יום קבוע ובו שזורים למידה, שיח טיפולי, חוגים ופעילויות פנאי והעשרה לילדים בסיכון. המסגרת מספקת מענים לצרכי הילדים בהיבטים הרגשיים, הלימודיים, ההתנהגותיים והחברתיים. לכל ילד יש תוכנית אישית הכוללת בתוכה את מכלול צרכים אלו ואת הפעולות הנדרשות על מנת לספקם.
    • תוכנית מל"א- תוכנית למניעת נשירה גלויה וסמויה, הפועלת בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים מתוך תפיסה של טיפול באמצעות למידה. התוכנית מעניקה לתלמידים בסכנת נשירה מסגרת השתייכות ומקום למידה במרחב פיזי מוגדר בתוך ביה"ס לאורך שבוע הלימודים. התלמיד יוצא מכיתת האם למל"א על פי מערכת שעות אישית וקבועה המתאימה לצרכים שאותרו. התלמיד מלווה על ידי מורה/ איש צוות קבוע וכך נוצרת הזדמנות לשינוי והתפתחות.
    • תוכנית אור בגנים- תוכנית התערבות מוקדמת שנועדה לאפשר לילדים בסיכון על רקע חסך סביבתי כניסה טובה למערכת החינוך; תוכנית התערבות כוללנית מקיפה ואינטנסיבית לילדים בגיל שנה עד 6 הנמצאים בסיכון על רקע חסך סביבתי שמבקרים במסגרות חינוכיות ציבוריות (מעונות יום וגני ילדים); ילדים אלו מקבלים תוך כדי שהותם במסגרת החינוכית תוספת של תוכנית מיוחדת, בקבוצה קטנה, המותאמת לצרכיו המיוחדים של כל ילד; ההתערבות המוקדמת נועדה לאפשר כניסה טובה למערכת החינוך ולמנוע כישלון כבר בשלבים המוקדמים; התוכנית כוללת גם הדרכה להורים.
    • פותחים עתיד- תוכנית הפועלת להעניק לילדים ולבני משפחותיהם ביטחון, כלים והזדמנות שווה לצמוח ולממש את הפוטנציאל הייחודי הטמון בהם, זאת באמצעות יצירת מערכת תמיכה רב-ממדית הכוללת שילוב "נאמן" (מבוגר משמעותי) בחיי הילדים וההורים, הנגשת השירותים החברתיים הזמינים, העצמת ההורים ורתימת הקהילה כולה ליצירת סביבה חינוכית תומכת ומקדמת.
    • הורות ומשפחה- עבודה עם ילדים ובני נוער מחייבת עבודה גם עם הוריהם, בוודאי כשמדובר בילדים ובני נוער במצבי סיכון.  המחקרים שבים ומראים ,  שהמשתנה המשפיע ביותר על נשירה ממערכות חינוכיות, על הישגים לימודיים והתנהגויות סיכון הוא הקשר בין הילדים להוריהם וכן רמת התקשורת והדיאלוג בין ההורים למערכות החינוכיות. לאור זאת כדי להשיג את יעדי האגף, נדרשת עבודה משותפת ורציפה עם ההורים בכל מחלקות האגף, המחוזות והיחידות.  כחלק מהתפיסה של אגף ילדים ונוער בסיכון, הרואה את ההורים כחוליה אינטגרלית וחשובה בטיפול בילדים, אנו פועלים לחזק ולפתח בתוכניות האגף השונות מבנים של שותפות הורית מיטבית המבוססת על אמון, ביטחון ודיאלוג פתוח, מתוך ההבנה ששיתוף ההורים יתרום לקידום מצבו הרגשי, חברתי, הלימודי ותפקודי של הילד. בסופו של יום, ההורים הם המומחים לילדם והשינוי הנדרש להתפתחות הילד מחייב את מעורבותם ולעיתים מחייב גם שינוי והתפתחות בהורות עצמה.
    • התוכנית הלאומית- תכנית בין משרדית משותפת ל-5 משרדי ממשלה – רווחה, חינוך, בריאות, קליטת עליה ובטחון לאומי. וכן ג'וינט ישראל והרשויות המקומיות. התוכנית מיועדת לילדים ובני הנוער בסיכון עם דגש על קבוצות ייחודיות ומוחלשות, ומיושמת ביותר מ-185 יישובים, אגדי יישובים ושכונות שנבחרו על פי קריטריונים סוציו-אקונומיים בערים גדולות. מטרת התוכנית לצמצם את היקף הילדים ובני הנוער החיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם, להיטיב ולעבות את השירותים בקהילה המיועדים להם.
      התוכנית מיועדת להפחית מצבי סיכון בשבעה תחומים שהוגדרו באמנה הבין-לאומית לזכויות הילד: קיום פיזי, בריאות והתפתחות, השתייכות למשפחה, למידה ורכישת מיומנויות, רווחה ובריאות נפשית, השתייכות והשתתפות חברתית, הגנה מפני אחרים והגנה מפני התנהגות מסכנת שלהם עצמם.
  • המחלקה לביקור סדיר הוקמה מתוקף חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 ופועלת לאכיפתו מתוקף חוזר מנכ"ל, מביקור סדיר למניעת נשירה – 2017.

    המחלקה מונה כ-750 קציני ביקור סדיר המתפקדים ופועלים ברשויות המקומיות מתוקף חוזר משרד הפנים.

    באחריות המחלקה לאתר תלמידים בסכנת נשירה ממערכות חינוכיות תוך קידום זכותו של כל תלמיד ללמוד במסגרת שתאפשר לו לממש באופן מיטבי את הפוטנציאל האישי שלו.

    מנהל: רפי בטיט

    תוכנית מנ"ע - מניעת נשירה עכשיו. תוכנית המיועדת לסייע לחט"ב ובתי ספר על יסודיים להתמודד באופן מעמיק ושיטתי עם בעיית הנשירה. התוכנית מיועדת לילדים ובני נוער (כיתות גן-י"ב) הנמצאים בסכנת נשירה / מאופיינים בבעיות לימודיות, חברתיות, רגשיות או תחושת ניכור בבית הספר. ילדים שאותרו ע"י הקב"ס, בעזרת הצוות המקצועי של בית הספר ו/או ועדת ההתמדה היישובית, הזקוקים להתייחסות פרטנית על מנת למנוע את נשירתם. מטרת התוכנית: מניעת נשירה,; חיזוק תחושת השייכות לבית הספר והגברת ההישגים הלימודיים תוך השתלבותם החברתית.

  • המחלקה אמונה על מערך ההשכלה, במסגרת תוכנית היל"ה, של בני נוער אשר נשרו ממסגרות החינוך הפורמליות. בני נוער אשר הושמו בצו בית משפט במסגרות חסות הנוער. ובשל רמת סיכון גבוהה או קיומם של תיקים פליליים.

    ועל מערך ההשכלה של בני נוער אשר נשפטו ומרצים את עונשם בבתי הכלא לנוער.

    בנוסף, המחלקה אמונה על תוכניות ייחודיות שמטרתן למנוע נשירה גלויה וסמויה במגזרים השונים. מתוכניות המחלקה: "כנפי רוח" במגזר הדתי לאומי, "שמיים" במגזר הערבי ו"חנוך לנער" במגזר החרדי, "חוות הרועה העיברי" שמטרתה להחזיר ולשלב את נוער הגבעות בקהילה. תוכנית ייחודית נוספת הינה שיתוף הפעולה בין משרדי עם המחלקה למשרד המשפטים לשם יצירת מענים ורצף חינוכי טיפולי עבור בני נוער במסגרות כופות ובתי הכלא לנוער לאחר סיום הצו והשתלבות מטיבה בקהילה.

    מנהלת: שרונה מוסאי

    • תוכנית היל"ה במסגרות חסות הנוער ובתי הכלא לנוער: מסגרות חסות הנוער הן מסגרות חוץ ביתיות ברשות משרד הרווחה אשר מספקות מענה חינוכי טיפולי לנערים ונערות בצו בית משפט. מערך ההשכלה נותן מענה באמצעות תוכנית היל"ה. כל תלמיד משובץ למסלול לימודים בהתאם ליכולותיו וצרכיו ונתפרת לו חליפה ייחודית ומותאמת.
    • כנפי רוח: תוכנית התפתחות והעצמה אישית אשר באה לטפל בנשירה סמויה וגלויה של בני נוער ממסגרות חמ"ד לחוות ולגבעות. זאת מתוך הנחה שאם נטפל בנשירה סמויה, בתחושת הניתוק והניכור נוכל למנוע אחוז ניכר מהתנהגויות הסיכון, הנדידה בין המוסדות והנשירה לחוות ולגבעות.
    • שמים: תוכנית התפתחות והעצמה אישית אשר באה לטפל בנשירה סמויה בממד הרגשי והתפיסתי בקרב תלמידי המגזר הערבי.
    • חנוך לנער: תוכנית התפתחות והעצמה אישית אשר באה לטפל בנשירה סמויה בממד הרגשי והתפיסתי בקרב תלמידי המגזר החרדי בישיבות קטנות מזרמים שונים- ליטאי, חסידי וספרדי. התוכנית כוללת התערבויות פרטניות וקבוצתיות בגילאי 13-17 הנמצאים בסכנת נשירה.
    • הרועה העיברי: חווה חינוכית טיפולית המהווה חלופה עבור נוער גבעות תוך העצמה אישית וחברתית על מנת שישתלבו מחדש בקהילה ובחברה. החווה שמה דגש על בניית חוסן אישי ודוגמא אישית.
  • אחריות על תקצוב התכניות הפועלות במסגרת האגף ועל ניהול הכספים.

    מנהלת: רחלי דווידיאן

  • אחריות על גיבוש תפיסה וידע מנחה לפיתוח התערבויות אפקטיביות ומענים חדשניים לעבודה עם ילדים ונוער בסיכון.
    קידום מחקר בשיתוף מוסדות אקדמיים וגופי מחקר והמשגת ידע השדה לפרקטיקות מיטביות תוך התייחסות להקשרים של תרבות מגדר ומגזר.

    בנוסף, המחלקה פועלת להובלת מסלולי הכשרה והפיתוח המקצועי לכל בעלי התפקידים ובכל שלבי העבודה באגף.

    מנהלת: ענת יצחקי

  • תכנית ההזנה הלאומית מיושמת מכח חוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ה – 2005 עבור ילדי גן חובה ותלמידי החינוך היסודי, במוסדות חינוך ביישובים בהם חל צו יום חינוך ארוך (יוח"א), ככל שנכללו באוכלוסייה הזכאית.

    בנוסף לתוכנית ההזנה מתוקף חוק יוח"א, מסופקת הזנה גם בתוכניות מיל"ת (מסגרת יום לימודית תוספתית), תוכנית ניצנים של משרד החינוך(בחלק מהרשויות), מרכזי חינוך טכנולוגיים (מח"טים) בחברה הערבית ולתלמידי החינוך המיוחד הנכללים בפיילוט שבו ההזנה היא דרך תכנית ההזנה.

    תכנית ההזנה מזינה את הילדים המשתתפים בה בארוחה חמה, בריאה, מאוזנת, מגוונת, איכותית ובטיחותית המותאמת לאוכלוסיות ולגילאים השונים הזכאים לה, על ידי צוות תזונאיות מוסמכות בכפוף להנחיות משרד הבריאות וזאת מתוך דאגה לביטחונם התזונתי וקידום תפיסה חינוכית של אורח חיים בריא. התוכנית מפעילה יועצי מזון מקצועיים המפתחים מוצרים איכותיים ייחודיים לתכנית, מוצרים אלו עומדים בסטנדרטים הגבוהים של איכות מזון.

    בדצמבר 2022 עברה תכנית ההזנה לאחריות אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון. בשנת תשפ"ג עומד היקף אספקת הארוחה לתלמידים בחמשת התוכניות - יוח"א, ניצנים, מיל"ת, מח"טים וחנ"מ (חינוך מיוחד) על כ- 462,000 ילדים בכל יום חמישה ימים בשבוע (בחלק מהתוכניות גם בחופשות מערכת החינוך). האגף פועל להרחבת ההזנה אל תוכניות חינוכיות נוספות לרבות: מסגרות לילדים ונוער וסיכון מתוך אמונה כי קיים קשר ישיר בין תזונה להישגים לימודיים ואלה יקדמו מוביליות חברתית.

    מנהלת: נעמה כץ

בעלי תפקידים באגף